מחשבות של רופא על בריאות, תנועה ואריכות ימים אורח חיים בריא הוא רעיון עתיק. אולי הגיע הזמן להבין אותו מחדש אנחנו רגילים לדבר על אורח חיים בריא כרשימת הוראות: לא לעשן, לאכול נכון, לזוז, לישון. אבל ככל שקראתי על ההיסטוריה של הרפואה, גיליתי סיפור הרבה יותר מעניין. במשך אלפי שנים בני אדם שאלו כמעט את אותה שאלה שאנחנו שואלים היום: איך לחיות כך שהגוף ימשיך לשרת אותנו גם בעוד שנים? יש בי לפעמים אי־נוחות מהאופן שבו אנחנו מדברים על בריאות. מצד אחד, כולנו יודעים פחות או יותר מה כדאי לעשות. מצד שני, עצם המילים „אורח חיים בריא” מעוררות אצל לא מעט אנשים התנגדות. הן נשמעות כמו משטר, כמו ויתור על הנאה, או כמו עוד רשימת מטלות שמישהו מבחוץ מטיל עלינו. אני מבין את ההתנגדות הזאת. תרבות שלמה נבנתה סביב אוכל מופרז, לילות בלי שינה, ישיבה ממושכת, עישון והרעיון המוזר שלפעמים דווקא היכולת להזיק לעצמך היא ביטוי לחופש. אדם עשוי לעשות משהו שהוא יודע שאינו טוב לו כמעט כדי להוכיח לעצמו שהוא יכול. יש בזה, במרחק גדול כמובן, משהו שמזכיר לי את המרד של רסקולניקוב אצל דוסטויבסקי: הרצון לחצות גבול מפני שהגבו...

קהילת אחדות • טבע • צילום • התבוננות קהילות התבוננות וצילום מהתבוננות ישירה והייקו מצולם ועד למפגש בין העולם שבחוץ לעולם שבפנים אנחנו רגילים להביט בעולם ולשאול כמעט מיד: מה אני רואה? זה עץ. זה ענן. זו אבן. אלה גלים. זה סדק במדרכה. המוח האנושי בנוי לזהות, להשוות ולסווג. הוא מחבר את מה שנקלט בחושים למה שכבר מוכר לנו, נותן לדברים שמות וקושר אותם לזיכרונות, לאמונות, לערכים ולסיפורים. היכולת הזאת חיונית לחיינו. בזכותה אנחנו מבינים את העולם ופועלים בתוכו. אבל היא גם עלולה להסתיר מאיתנו רובד אחר של המפגש עם המציאות — הרגע הקצר שקודם להסבר. לפעמים אנחנו מביטים בעננים, בקצף של גל, באור שנופל בין ענפים, בצורה של אבן או אפילו בכתם מקרי על מדרכה — ומשהו גורם לנו לעצור. אנחנו עדיין לא יודעים למה. אולי דווקא הרגע הזה ראוי לתשומת לב. כשהצילום הופך לתרגול בהתבוננות רובנו משתמשים במצלמה כדי לשמור זיכרון: מקום שביקרנו בו, אדם שפגשנו, נוף יפה או אירוע שאנחנו רוצים לזכור. אבל אפשר להשתמש בצילום גם בצורה אחרת. במקום לצאת ולחפש מה כדאי לצלם, אפשר להתחיל לשים לב למה שגרם לנו, א...

מערכת העצבים האוטונומית בין דריכות, רוגע וקיפאון – המערכת שמווסתת את הגוף בכל רגע, בדרך כלל בלי שנרגיש. הלב משנה קצב, כלי הדם מתכווצים ומתרחבים, האישונים משתנים, מערכת העיכול מאיצה או מאטה, הזיעה מופיעה והנשימה מתאימה את עצמה למצב. חלק גדול מהפעולות האלה אינו דורש החלטה מודעת. מאחוריהן פועלת מערכת העצבים האוטונומית . אני אוהב לחשוב עליה לא כעל מתג של “לחץ או רוגע”, אלא כמערכת ויסות. היא מקבלת מידע מהגוף ומהסביבה ומנסה בכל רגע להתאים אותנו למה שנדרש: לקום ולפעול, לברוח מסכנה, לאכול ולעכל, לישון, להתאושש או ליצור קשר עם אדם אחר. המטרה איננה להיות רגועים כל הזמן. מערכת בריאה יודעת להתגייס כשצריך – ולחזור אחר כך. הבסיס לחץ פוליווגאלי כאב עיכול שינה קינזיולוגיה PDTR מה עושים? שתי זרועות – ומערכת אחת נהוג לחלק את המערכת האוטונומית למערכת הסימפתטית ולמערכת הפאראסימפתטית. קיימת גם המערכת האנטרית של מערכת העיכול. החלוקה שימושית, אבל המציאות מורכבת יותר: שתי הזרועות אינן תמיד פשוט “גז ובלם”, ולעיתים הן פועלות יחד או משתנות באופן שונה באיברים שונים. ...

אוכל אמיתי – איך לבחור מזון ששומר על הבריאות אוכל בריא אינו אוסף של מזונות־על. הוא דרך לבחור חומרי גלם, להכין אותם בצורה פשוטה, ולבנות מהם תזונה שהגוף יכול להשתמש בה לאורך שנים. המטרה אינה לאכול “מושלם”. המטרה היא שרוב האוכל שלנו יהיה אוכל שאנחנו עדיין יכולים לזהות. הבסיס הוא מזון לא מעובד או מעובד מעט: דגים, ביצים, קטניות, דגנים, ירקות, פירות, אגוזים, זרעים, מוצרי חלב מותססים ושמנים טובים. עיבוד כשלעצמו אינו אויב: יוגורט, טופו, ירקות קפואים, כרוב מותסס ושימורי קטניות הם מזונות מעובדים, ולעיתים הם בחירה מצוינת. הבעיה מתחילה כאשר עיקר התפריט בנוי ממוצרים אולטרה־מעובדים עתירי סוכר, מלח, קמח מזוקק ושומנים באיכות ירודה. תזונה טובה צריכה להיות גם מגוונת. אין צורך לחפש מזון אחד שיעשה את העבודה של כל היתר. דגים – איזה דג כדאי לבחור? דגים נותנים חלבון איכותי, B12, סלניום ולעיתים גם ויטמין D, יוד וכמות משמעותית של EPA ו־DHA. בבחירת דג אני מסתכל על שני דברים יחד: ערך תזונתי ורמת כספית. דג למה הוא מעניין הערה סרדינים אומגה־3, B12, חלבון; עם העצמות גם סידן דג קטן ודל יחסית...