מחשבות של רופא על בריאות, תנועה ואריכות ימים אורח חיים בריא הוא רעיון עתיק. אולי הגיע הזמן להבין אותו מחדש אנחנו רגילים לדבר על אורח חיים בריא כרשימת הוראות: לא לעשן, לאכול נכון, לזוז, לישון. אבל ככל שקראתי על ההיסטוריה של הרפואה, גיליתי סיפור הרבה יותר מעניין. במשך אלפי שנים בני אדם שאלו כמעט את אותה שאלה שאנחנו שואלים היום: איך לחיות כך שהגוף ימשיך לשרת אותנו גם בעוד שנים? יש בי לפעמים אי־נוחות מהאופן שבו אנחנו מדברים על בריאות. מצד אחד, כולנו יודעים פחות או יותר מה כדאי לעשות. מצד שני, עצם המילים „אורח חיים בריא” מעוררות אצל לא מעט אנשים התנגדות. הן נשמעות כמו משטר, כמו ויתור על הנאה, או כמו עוד רשימת מטלות שמישהו מבחוץ מטיל עלינו. אני מבין את ההתנגדות הזאת. תרבות שלמה נבנתה סביב אוכל מופרז, לילות בלי שינה, ישיבה ממושכת, עישון והרעיון המוזר שלפעמים דווקא היכולת להזיק לעצמך היא ביטוי לחופש. אדם עשוי לעשות משהו שהוא יודע שאינו טוב לו כמעט כדי להוכיח לעצמו שהוא יכול. יש בזה, במרחק גדול כמובן, משהו שמזכיר לי את המרד של רסקולניקוב אצל דוסטויבסקי: הרצון לחצות גבול מפני שהגבו...

קהילת אחדות • טבע • צילום • התבוננות קהילות התבוננות וצילום מהתבוננות ישירה והייקו מצולם ועד למפגש בין העולם שבחוץ לעולם שבפנים אנחנו רגילים להביט בעולם ולשאול כמעט מיד: מה אני רואה? זה עץ. זה ענן. זו אבן. אלה גלים. זה סדק במדרכה. המוח האנושי בנוי לזהות, להשוות ולסווג. הוא מחבר את מה שנקלט בחושים למה שכבר מוכר לנו, נותן לדברים שמות וקושר אותם לזיכרונות, לאמונות, לערכים ולסיפורים. היכולת הזאת חיונית לחיינו. בזכותה אנחנו מבינים את העולם ופועלים בתוכו. אבל היא גם עלולה להסתיר מאיתנו רובד אחר של המפגש עם המציאות — הרגע הקצר שקודם להסבר. לפעמים אנחנו מביטים בעננים, בקצף של גל, באור שנופל בין ענפים, בצורה של אבן או אפילו בכתם מקרי על מדרכה — ומשהו גורם לנו לעצור. אנחנו עדיין לא יודעים למה. אולי דווקא הרגע הזה ראוי לתשומת לב. כשהצילום הופך לתרגול בהתבוננות רובנו משתמשים במצלמה כדי לשמור זיכרון: מקום שביקרנו בו, אדם שפגשנו, נוף יפה או אירוע שאנחנו רוצים לזכור. אבל אפשר להשתמש בצילום גם בצורה אחרת. במקום לצאת ולחפש מה כדאי לצלם, אפשר להתחיל לשים לב למה שגרם לנו, א...

אוכל אמיתי – איך לבחור מזון ששומר על הבריאות אוכל בריא אינו אוסף של מזונות־על. הוא דרך לבחור חומרי גלם, להכין אותם בצורה פשוטה, ולבנות מהם תזונה שהגוף יכול להשתמש בה לאורך שנים. המטרה אינה לאכול “מושלם”. המטרה היא שרוב האוכל שלנו יהיה אוכל שאנחנו עדיין יכולים לזהות. הבסיס הוא מזון לא מעובד או מעובד מעט: דגים, ביצים, קטניות, דגנים, ירקות, פירות, אגוזים, זרעים, מוצרי חלב מותססים ושמנים טובים. עיבוד כשלעצמו אינו אויב: יוגורט, טופו, ירקות קפואים, כרוב מותסס ושימורי קטניות הם מזונות מעובדים, ולעיתים הם בחירה מצוינת. הבעיה מתחילה כאשר עיקר התפריט בנוי ממוצרים אולטרה־מעובדים עתירי סוכר, מלח, קמח מזוקק ושומנים באיכות ירודה. תזונה טובה צריכה להיות גם מגוונת. אין צורך לחפש מזון אחד שיעשה את העבודה של כל היתר. דגים – איזה דג כדאי לבחור? דגים נותנים חלבון איכותי, B12, סלניום ולעיתים גם ויטמין D, יוד וכמות משמעותית של EPA ו־DHA. בבחירת דג אני מסתכל על שני דברים יחד: ערך תזונתי ורמת כספית. דג למה הוא מעניין הערה סרדינים אומגה־3, B12, חלבון; עם העצמות גם סידן דג קטן ודל יחסית...

כאב ראש, סחרחורת וטינטון שלושה תסמינים שכיחים מאוד, אבל כל אחד מהם יכול לנבוע מסיבות שונות לחלוטין. השלב הראשון הוא להבין מהו התסמין, לחפש סיבה רפואית מוכרת ולזהות מצבים המחייבים בירור. רק לאחר מכן נכון לבחור טיפול. העיקרון החשוב ביותר: כאב ראש, סחרחורת וטינטון הם תסמינים ולא אבחנות. לעיתים המקור באוזן הפנימית, במוח, בצוואר, במערכת הווסטיבולרית, בשמיעה, בלסת או בתרופות. במקרים אחרים הבירור הרפואי תקין ועדיין נשארת הפרעה תפקודית שאפשר לנסות להבין ולטפל בה. ◉ כאבי ראש - סוגים וטיפול מיגרנה, כאב תעוקתי ומקבצי, צוואר ועצב אוקסיפיטלי, טיפול רפואי, אוסטאופתיה, קרניו-סקרל, כירופרקטיקה וקינסיולוגיה. לפתיחת החלון ← ◎ מהי סחרחורת? ורטיגו, חוסר יציבות, תחושת עילפון וההבדל בין מקור היקפי למקור מרכזי. לפתיחת החלון ← ↻ BPPV והקריסטלים באוזן הסיבה השכיחה לורטיגו תנוחתי והטיפול באמצעות תמרוני החזרה. לפתיחת החלון ← ↔ שיקום וסטיבולרי ייצוב מבט, הסתגלות, שיווי משקל, הליכה ואימון המוח במצבים היקפיים ומרכזיים. לפתיחת החלון ← ))) טינטון - למה שומעים צליל? ירידת שמיעה, רעש, מחלות אוזן, ת...

מגנזיום – לא כל התוספים הם אותו דבר גליצינט לשינה? L-threonate למוח? ציטראט לעצירות? כדי לבחור נכון צריך להבין מהו “מגנזיום אלמנטרי”, כיצד המלח או הכלאט משפיעים על ספיגה וסבילות, ומה באמת הוכח לכל אחת מהצורות. הנקודה החשובה ביותר: המילה “מגנזיום” על האריזה אינה מספרת את כל הסיפור. המגנזיום מחובר לחומר נוסף – למשל ציטראט, גליצין, כלוריד, תחמוצת או L-threonate. הצורה הכימית משפיעה על המסיסות, כמות המגנזיום האלמנטרי, הספיגה במעי, תופעות הלוואי ולעיתים גם על ההיגיון שבבחירת התכשיר. למה בכלל הגוף צריך מגנזיום? מגנזיום הוא מינרל חיוני וקו־פקטור במאות מערכות אנזימטיות. הוא משתתף בייצור אנרגיה, בתפקוד עצבי ושרירי, בהעברת יונים דרך ממברנות, בבניית עצם ובתהליכי DNA ו-RNA. פחות מאחוז אחד ממגנזיום הגוף נמצא בדם, ולכן בדיקת מגנזיום תקינה בסרום אינה תמיד תמונה מושלמת של מאגרי הגוף. הצריכה היומית המומלצת הכוללת למבוגרים היא בערך 310–420 מ״ג ליום, לפי גיל ומין. מזונות עשירים במגנזיום כוללים זרעים ואגוזים, קטניות, ירקות ירוקים ודגנים מלאים. ברוב המקרים התזונה היא הבסיס, ותוס...

נשימה ואיזון מערכת העצבים הנשימה היא הרבה יותר מהכנסת חמצן והוצאת פחמן דו־חמצני. היא מערכת תנועתית, עצבית ואוטונומית שלמה – ואחד הכלים הזמינים ביותר להשפעה מודעת על תפקוד הגוף. הנשימה היא פעולה מיוחדת בגוף האדם. רוב הזמן היא מתרחשת מעצמה, בלי שנחשוב עליה ובלי שנצטרך להחליט מתי לשאוף ומתי לנשוף. ובכל זאת, כמעט בכל רגע אנחנו יכולים להתערב בה: להאט אותה, להעמיק אותה, לשנות את משך הנשיפה או לעצור אותה לזמן קצר. התכונה הזאת הופכת את הנשימה ל נקודת מפגש יוצאת דופן בין פעולה רצונית לבין מערכת העצבים האוטונומית . איננו יכולים להחליט ישירות שהלב יפעם לאט יותר או שמערכת העיכול תשנה את פעילותה, אבל אנחנו יכולים לשנות את צורת הנשימה – ובאמצעות הקשרים הפיזיולוגיים שלה להשפיע על מערכות נוספות. הנשימה אינה רק הכנסת חמצן בכל נשימה הסרעפת נעה, בית החזה מתרחב ומתכווץ, הלחצים בחזה ובבטן משתנים, קולטנים בריאות ובשרירי הנשימה מופעלים וקצב הלב משתנה מעט לאורך מחזור הנשימה. מידע תחושתי מגיע ללא הפסקה אל גזע המוח ואל מרכזים נוספים במערכת העצבים. לכן אפשר לחשוב על הנשימה לא רק כעל משאב...