קהילת אחדות
☎  יצירת קשר
ד״ר ראובן בילצ׳ינסקי

רפואה שמחפשת את המקור

שילוב של ידע וניסיון ברפואת משפחה עם כלים מתחומי הרפואה המשלימה.

רפואת משפחהקינזיולוגיהדיקור סיניPDTR
ד״ר ראובן בילצ׳ינסקי

נוירופתיה

נוירופתיה – נימול, כאב עצבי ובירור מקור הפגיעה

נוירופתיה, נימול וכאב עצבי

לא כל כאב עצבי מתחיל באותו מקום ולא כל נימול דורש אותו טיפול. המטרה היא להבין איזה עצב נפגע, היכן הוא נפגע ומה גורם לו להמשיך לשלוח אותות לא תקינים.

מהי נוירופתיה?

נוירופתיה היא פגיעה בתפקוד של עצב אחד או יותר. היא יכולה להתבטא בנימול, שריפה, זרמים, דקירות, רגישות מוגברת למגע, תחושת קור או חום, ירידה בתחושה ולעיתים גם חולשת שרירים.

המילה "נוירופתיה" אינה מסבירה עדיין מה קרה. השאלה החשובה היא איזה עצב נפגע, באיזה מקום ומה הסיבה לפגיעה.

יש הבדל גדול בין פולינוירופתיה סוכרתית המערבת עצבים רבים, פגיעה עצבית בעקבות תרופה או כימותרפיה, חסר תזונתי, מחלה דלקתית, לבין עצב יחיד שנלכד בתוך תעלה אנטומית צרה.

הבירור – לחפש את הסיבה

בירור של נוירופתיה מתחיל בסיפור הקליני ובבדיקה נוירולוגית. בהתאם לתמונה ניתן לבדוק בין היתר:

  • סוכרת וטרום־סוכרת.
  • חסר בוויטמין B12 וחסרים תזונתיים נוספים לפי הצורך.
  • תפקוד בלוטת התריס.
  • תפקודי כליה וכבד.
  • צריכת אלכוהול.
  • תרופות העלולות לגרום לפגיעה עצבית.
  • טיפול כימותרפי.
  • מחלות דלקתיות ואוטואימוניות.
  • הפרעות בחלבוני הדם במקרים המתאימים.
  • גורמים זיהומיים או תורשתיים בהתאם לתמונה.

במקרים המתאימים נעזרים בבדיקת EMG ובבדיקות הולכה עצבית. כאשר עולה חשד לפגיעה בסיבים עצביים קטנים, הבירור עשוי להיות שונה, משום שבדיקות ההולכה הרגילות יכולות להיות תקינות.

טיפול בכאב חשוב, אבל הוא אינו מחליף את השאלה: מדוע העצב נפגע?

לכידת עצב – כשהבעיה מכנית

עצב אינו כבל חשמל קשיח. במהלך תנועה הוא מחליק ונע ביחס לשרירים, לפאשיה, למפרקים ולרקמות שסביבו.

במקומות מסוימים העצב עובר בתוך תעלות צרות ולכן הוא פגיע יותר ללחץ. תסמונת התעלה הקרפלית היא הדוגמה המוכרת ביותר, אך לכידה יכולה להופיע גם בעצב האולנרי באזור המרפק, בעצב הפרונאלי באזור ראש הפיבולה, בעצבים בכף הרגל ובאזורים נוספים.

לכן בבדיקה אני מתעניין לא רק במקום שבו מורגש הכאב, אלא לאורך כל המסלול של העצב.

נוירודינמיקה

נוירודינמיקה עוסקת ביחסים המכניים בין מערכת העצבים לבין הרקמות שסביבה. באמצעות שילובים מסוימים של תנועות ניתן להעריך האם שינוי בעומס לאורך מסלול עצבי משחזר או משנה את הסימפטומים.

כאשר הדבר מתאים, הטיפול יכול לכלול תרגילי החלקה עצבית – nerve gliding / sliders. בתרגילים אלה משנים בצורה מבוקרת את העומס על העצב ומעודדים את תנועתו ביחס לרקמות שסביבו.

המטרה אינה "למתוח את העצב" בכוח. עצב רגיש עלול להגיב דווקא בהחמרה למתיחה אגרסיבית.

שחרור אזור הלכידה

כאשר קיימת הפרעה מכנית סביב העצב ניתן, בהתאם לאבחנה, לעבוד על מפרקים, שרירים, פאשיה וצלקות לאורך המסלול. ניתן לשלב פיזיותרפיה, תרגול תנועתי וטיפול ידני.

כאשר קיימת חולשה מתקדמת, אטרופיה של שרירים או פגיעה עצבית משמעותית, אין להסתפק לאורך זמן בטיפול שמרני בלבד. במקרים מסוימים יש צורך בהערכת מומחה ואף בשחרור כירורגי של העצב.

נוירופתיה לפי הרפואה הסינית

הרפואה הסינית מתארת את המטופל בשפה שונה מזו של הנוירולוגיה המערבית. לכן שני אנשים עם אותה אבחנה מערבית של נוירופתיה יכולים לקבל אבחנות סיניות שונות לחלוטין.

בין הדפוסים האפשריים ניתן למצוא, בהתאם לתמונה הקלינית, חסר צ׳י ודם, סטגנציה של דם, קור, לחות, לחות־חום, ולעיתים דפוסים הקשורים במונחי הרפואה הסינית למערכות הכבד והכליות.

אדם הסובל מכפות רגליים קרות, חיוורות וחסרות תחושה אינו בהכרח באותו מצב סיני כמו אדם המתאר שריפה, אודם וחום בכפות הרגליים. לכן גם הטיפול אינו אמור להיות זהה.

דיקור

בדיקור ניתן לשלב נקודות מקומיות, נקודות לאורך מסלולי המרידיאנים ונקודות דיסטליות בהתאם לאבחנה. במקרים מסוימים משתמשים גם באלקטרואקופונקטורה.

דיקור נחקר בנוירופתיות שונות, ובמיוחד בנוירופתיה סוכרתית ובנוירופתיה הקשורה לטיפול כימותרפי. קיימות תוצאות מעניינות, אך איכות המחקרים אינה אחידה ולכן נכון לראות בו טיפול משלים ולא תחליף לבירור ולטיפול בגורם.

צמחי מרפא סיניים – דוגמאות מהטיפול המסורתי

חשוב: הפורמולות והצמחים המוזכרים כאן מובאים כדוגמאות לצורת החשיבה והטיפול ברפואה הסינית בלבד. הם אינם המלצה לנטילה ואינם מרשם. התאמת צמחי מרפא דורשת אבחנה אישית ובדיקת מחלות רקע, תרופות קבועות ואינטראקציות אפשריות.

Huang Qi Gui Zhi Wu Wu Tang

זוהי אחת הפורמולות הקלאסיות המעניינות במיוחד בהקשר של נימול וירידה בתחושה בגפיים.

היא משמשת באופן מסורתי בתמונות המתוארות כחסר של צ׳י ודם עם הפרעה בהזנת הגפיים. הפורמולה הקלאסית כוללת בין היתר Huang Qi, Gui Zhi, Bai Shao, Sheng Jiang ו־Da Zao.

קיימים גם מחקרים קליניים על שימוש בפורמולה ובגרסאות מותאמות שלה בנוירופתיה סוכרתית. התוצאות בחלק מהמחקרים חיוביות, אך איכות המחקר אינה אחידה ולכן אין לראות בכך הוכחה מספקת לטיפול עצמאי בנוירופתיה.

Bu Yang Huan Wu Tang

פורמולה קלאסית המזוהה עם שילוב של חסר צ׳י וסטגנציה של דם.

היא כוללת Huang Qi כמרכיב מרכזי ולצדו צמחים הנחשבים ברפואה הסינית כמניעי דם, כגון Dang Gui, Chuan Xiong, Tao Ren ו־Hong Hua.

העיקרון עשוי להיכלל בחשיבה הטיפולית כאשר קיימים נימול, כאב וחולשה בגפה במסגרת אבחנה סינית מתאימה.

יש חשיבות מיוחדת לבדיקת אינטראקציות אצל מטופלים הנוטלים תרופות נוגדות קרישה או נוגדות טסיות.

Dang Gui Si Ni Tang

פורמולה מסורתית המתאימה, לפי האבחנה הסינית, לתמונה שבה בולטים קור בגפיים, כאב, נימול ותחושה של זרימה לקויה.

בין מרכיביה המסורתיים ניתן למצוא Dang Gui, Gui Zhi, Bai Shao וצמחים נוספים.

זו דוגמה טובה לכך שנימול אינו מספיק כדי לבחור טיפול: כפות רגליים קרות מאוד דורשות חשיבה אחרת לחלוטין מכפות רגליים בוערות וחמות.

Si Wu Tang

זוהי פורמולה בסיסית ומוכרת ברפואה הסינית למצבים המוגדרים כחסר דם. היא כוללת באופן מסורתי Dang Gui, Shu Di Huang, Bai Shao ו־Chuan Xiong.

היא אינה "פורמולה לנוירופתיה", אך יכולה להוות בסיס לחשיבה או לפורמולה מורכבת יותר כאשר המטפל מפרש נימול או חולשה כחלק מתמונה של חסר דם.

כאשר יש דווקא שריפה וחום

אצל חלק מהמטופלים הבעיה העיקרית אינה קור אלא שריפה, אודם, חום ורגישות קיצונית למגע.

ברפואה הסינית תמונה כזאת עשויה לקבל אבחנה אחרת, למשל לחות־חום או חום יחד עם סטגנציה. לכן טיפול מחמם שמתאים לאדם עם גפיים קרות עלול להיות בלתי מתאים לאדם אחר עם אותה אבחנה מערבית של נוירופתיה.

מה אומר המחקר על צמחי המרפא?

קיימים מחקרים ומטא־אנליזות, בעיקר בתחום הנוירופתיה הסוכרתית, שבחנו Huang Qi, Huang Qi Gui Zhi Wu Wu Tang, Bu Yang Huan Wu Tang ופורמולות נוספות.

בחלקם דווח על שיפור בסימפטומים ובמדדי הולכה עצבית. עם זאת, קיימת שונות גדולה בין הפורמולות והמחקרים, וחלק ניכר מהמחקרים סובל ממגבלות מתודולוגיות.

ראיות: מעניינות אך עדיין לא אחידות

תוספי תזונה – לפי רמת הראיות

★★★★★ תיקון חסר מוכח

כאשר קיים חסר תזונתי הגורם לפגיעה עצבית, תיקון החסר הוא חלק מהטיפול בגורם ולא רק טיפול סימפטומטי. הדוגמה החשובה היא חסר בוויטמין B12.

חשוב במיוחד לא לקחת מינונים גבוהים של ויטמין B6 ללא צורך: עודף B6 עצמו עלול לגרום לנוירופתיה.

★★★☆☆ חומצה אלפא־ליפואית

חומצה אלפא־ליפואית נחקרה בעיקר בנוירופתיה סוכרתית. קיימות עדויות מסוימות לשיפור בתסמינים, אך היא אינה מתקנת כל גורם לנוירופתיה.

★★☆☆☆–★★★☆☆ אצטיל־L־קרניטין

קיים מחקר מסוים על השפעה אפשרית בכמה סוגי נוירופתיה, אך הראיות אינן מספיקות כדי להפוך אותו לטיפול אוניברסלי.

★★☆☆☆ ויטמין D, מגנזיום ותוספים נוספים

יש היגיון ברור בתיקון חסר מוכח. לעומת זאת, אין הצדקה להניח שכל אדם עם כאב עצבי זקוק אוטומטית לאותם תוספים.

טיפולים מקומיים בכאב נוירופתי

כאשר הכאב ממוקד לאזור מסוים ניתן לעיתים להשתמש בטיפול מקומי ולהפחית את החשיפה המערכתית לתרופות.

בין האפשרויות הרפואיות קיימים תכשירי לידוקאין מקומיים וקפסאיצין בהתוויות המתאימות. קיימת גם מדבקת קפסאיצין בריכוז גבוה לשימוש רפואי בסוגים מסוימים של כאב נוירופתי פריפרי.

חמצן היפרברי

טיפול בחמצן היפרברי מעלה מאוד את הלחץ החלקי של החמצן בדם וברקמות ויש לו מספר התוויות רפואיות מוכרות.

קיימים מחקרים שבחנו אותו גם בהקשר של פגיעות עצביות ונוירופתיה סוכרתית, אולם נוירופתיה כרונית כשלעצמה אינה הופכת כל מטופל למועמד לטיפול בחמצן היפרברי.

ראיות לנוירופתיה כללית: מוגבלות / טיפול סלקטיבי

מימן מולקולרי – תחום מחקר

מימן מולקולרי נחקר בהקשר של עקה חמצונית, דלקת ותהליכים מטבוליים. קיימים מחקרים פרה־קליניים ומחקרים אנושיים מוקדמים בתחומים שונים.

בכל הקשור לנוירופתיה, עדיין מוקדם להציג שתיית מים מועשרים במימן או שאיפת מימן כטיפול רפואי מוכח.

ראיות: מחקר מוקדם

לאן הולך המחקר?

המחקר המודרני בנוירופתיה אינו מסתפק בניסיון להשתיק כאב. המטרה היא להבין כיצד ניתן להגן על העצב ואולי גם לעודד תיקון והתחדשות שלו.

בין התחומים הנחקרים נמצאים:

  • דלקת עצבית.
  • תפקוד המיטוכונדריה בתאי עצב.
  • עקה חמצונית.
  • תאי שוואן והתחדשות עצבים פריפריים.
  • אספקת הדם והמיקרו־סירקולציה של העצב.
  • גורמי גדילה עצביים.
  • נוירומודולציה באמצעות גירויים חשמליים וטכנולוגיות נוספות.
  • אבחון וטיפול מדויקים יותר בנוירופתיה של סיבים קטנים.

לא רק להשתיק את הכאב

תרופות להפחתת כאב עצבי הן לעיתים חלק חשוב מאוד מהטיפול. אבל השאלה המרכזית נשארת: למה העצב סובל?

האם מדובר בסוכרת? חסר תזונתי? תרופה? מחלה דלקתית? לכידה מכנית? הפרעה בתנועת העצב ביחס לרקמות? או שילוב של מספר גורמים?

רק לאחר שמנסים לענות על השאלה הזאת ניתן לבנות טיפול הגיוני המשלב, לפי הצורך, רפואה מערבית, פיזיותרפיה, נוירודינמיקה, טיפול ידני, דיקור, תזונה, קינסיולוגיה, PDTR וכלים נוספים.

המטרה אינה לבחור מראש שיטת טיפול.
המטרה היא לזהות ככל האפשר את סוג הפגיעה ואת המקור שלה, ואז לבחור את הכלים המתאימים למטופל.

המידע בדף מיועד להסבר כללי ואינו מחליף אבחון רפואי או המלצה אישית לטיפול, תרופה, תוסף או צמח מרפא.

חזרה למפת המאמרים