כאבי ראש סחרחורת וטינטון
כאב ראש, סחרחורת וטינטון
שלושה תסמינים שכיחים מאוד, אבל כל אחד מהם יכול לנבוע מסיבות שונות לחלוטין. השלב הראשון הוא להבין מהו התסמין, לחפש סיבה רפואית מוכרת ולזהות מצבים המחייבים בירור. רק לאחר מכן נכון לבחור טיפול.
כאבי הראש חוזרים? הגיע הזמן לנסות גישה אחרת.
קראו כיצד ד״ר ראובן בילצ׳ינסקי משלב אבחון רפואי, קינזיולוגיה, אוסטאופתיה ודיקור סיני כדי להתאים את הטיפול לאדם ולא רק לתסמין.
איך אני מטפל בכאבי ראש
לקריאה לפי נושא
כאבי ראש - סוגים וטיפול
מיגרנה, כאב תעוקתי ומקבצי, צוואר ועצב אוקסיפיטלי, טיפול רפואי, אוסטאופתיה, קרניו-סקרל, כירופרקטיקה וקינסיולוגיה.
לפתיחת החלון ← ◎מהי סחרחורת?
ורטיגו, חוסר יציבות, תחושת עילפון וההבדל בין מקור היקפי למקור מרכזי.
לפתיחת החלון ← ↻BPPV והקריסטלים באוזן
הסיבה השכיחה לורטיגו תנוחתי והטיפול באמצעות תמרוני החזרה.
לפתיחת החלון ← ↔שיקום וסטיבולרי
ייצוב מבט, הסתגלות, שיווי משקל, הליכה ואימון המוח במצבים היקפיים ומרכזיים.
לפתיחת החלון ← )))טינטון - למה שומעים צליל?
ירידת שמיעה, רעש, מחלות אוזן, תרופות, מנייר, לסת וטינטון סומטוסנסורי.
לפתיחת החלון ← ⌁טיפול אוסטאופתי
צוואר, לסת, בסיס הגולגולת והאזור הפטרוזי של עצם הרקה - כגישה משלימה.
לפתיחת החלון ← □קינסיולוגיה וריבוע הבריאות
מבנה, ביוכימיה, נפש ואנרגיה - וחיפוש אחר קלט שמפריע לאינטגרציה.
לפתיחת החלון ← ◇רפואה סינית ודיקור
אבחנה לפי דפוס, כליות, כבד וכיס מרה ובניית אסטרטגיית טיפול אישית.
לפתיחת החלון ← +P-DTR ורצפטורים
טראומה ראשונית, רצפטור פגוע, פיצוי ובדיקת השינוי בתגובה הנוירו-מוסקולרית.
לפתיחת החלון ← !מתי חייבים בירור רפואי?
סימני אזהרה בכאב ראש, סחרחורת וטינטון שאסור לפספס.
לפתיחת החלון ←הטקסט המלא של ההסברים בעמוד
כאבי ראש - סוגים, אבחון וטיפול
כאב ראש הוא תסמין ולא אבחנה אחת. תחילה חשוב לזהות את דפוס הכאב ולבדוק האם מדובר בכאב ראש ראשוני, כמו מיגרנה או כאב ראש תעוקתי, או בכאב משני הנובע מבעיה אחרת. רק לאחר שמבינים את הסוג ואת המקור האפשרי נכון לבחור טיפול.
מיגרנה
מיגרנה מתבטאת בהתקפים חוזרים של כאב, לעיתים חד-צדדי ופועם, עם בחילה, רגישות לאור או לרעש ולעיתים אאורה. אצל חלק מהאנשים התמונה פחות טיפוסית ולכן האבחנה נשענת על מכלול המאפיינים.
טיפול קונבנציונלי: בזמן התקף משתמשים לפי הצורך במשככי כאב או נוגדי דלקת, ובמטופלים מתאימים בתרופות ייעודיות למיגרנה כגון טריפטנים. כאשר ההתקפים תכופים או פוגעים משמעותית בתפקוד ניתן לשקול טיפול מניעתי.
כאב ראש תעוקתי
לרוב מדובר בכאב לוחץ או מהדק, לעיתים דו-צדדי. שינה לא מספקת, מתח ועומס ממושך יכולים להשפיע על תדירותו. הטיפול כולל זיהוי גורמים מעוררים, שינה ופעילות מתאימות וטיפול תרופתי לפי הצורך.
כאב ראש מקבצי
כאב עז מאוד, בדרך כלל סביב עין אחת, המופיע בהתקפים ולעיתים מלווה בדמעת, אודם בעין, נזלת או גודש באותו צד ואי-שקט. הטיפול שונה ממיגרנה ויכול לכלול חמצן בריכוז גבוה וטריפטן מהיר להתקף, לצד טיפול מניעתי מתאים.
כאב ראש ממקור צווארי
בכאב ראש צווארי מקור הכאב נמצא במבנים בצוואר אך הכאב מורגש בראש. לעיתים קיימים הגבלה בתנועת הצוואר, רגישות מקומית או החמרה בתנועות ובתנוחות מסוימות.
טיפול יכול לכלול פיזיותרפיה, תרגול, שיפור תנועת הצוואר וטיפול ידני בהתאם לממצאים.
כאב עצבי אוקסיפיטלי
גירוי או לכידה של העצבים האוקסיפיטליים יכולים ליצור כאב שמתחיל בעורף ומקרין לקרקפת, לעיתים ככאב חד, שורף או דמוי זרם. חשוב להבדיל אותו מסוגים אחרים של כאב ראש.
הטיפול הרפואי נקבע לפי הסיבה והחומרה ויכול לכלול טיפול תרופתי, פיזיותרפיה ובמקרים מתאימים התערבויות ממוקדות.
לסת ושרירי הלעיסה
הפרעה במפרק הלסת או עומס בשרירי הלעיסה יכולים להתבטא בכאב ברקות, בפנים ובראש. חריקת שיניים, הידוק לסת ונקודות טריגר בשרירי הלעיסה יכולים להיות חלק מהתמונה.
כאב ראש משימוש יתר בתרופות
נטילה תכופה של תרופות להקלה על כאב ראש עלולה בעצמה לתרום להתפתחות כאב ראש תכוף או כרוני. לכן בכל כאב ראש ממושך חשוב לברר גם את תדירות השימוש במשככי כאבים.
טיפול קונבנציונלי
הטיפול נקבע לפי האבחנה. אין טיפול אחד שמתאים לכל כאבי הראש. הוא יכול לכלול טיפול בהתקף, טיפול מניעתי, פיזיותרפיה, טיפול בהפרעת לסת או צוואר, ולעיתים בירור וטיפול במחלה אחרת שגורמת לכאב.
אוסטאופתיה וטיפול קרניו-סקרלי
כאשר הבירור הרפואי מאפשר זאת ונמצא מרכיב מכני, ניתן להעריך את הצוואר, בסיס הגולגולת, מפרקי הלסת, שרירי הלעיסה והרקמות הרכות.
בכאב הקשור לגירוי או לכידה של עצב אוקסיפיטלי ניתן, לפי הממצא, לשלב טיפול עדין ברקמות סביב מסלול העצב ומוביליזציה עצבית.
בטיפול קרניו-סקרלי בודקים את המתח והתנועתיות העדינה באזור עצמות הגולגולת ובסיס הגולגולת, ומשתמשים במגע עדין שמטרתו להפחית מתח בין המבנים. בגישה האוסטאופתית מתייחסים גם לממברנות ולדורה כחלק ממערכת המתחים של בסיס הגולגולת.
כאשר הלסת מעורבת ניתן לטפל במפרקי הלסת וברקמות סביבם ולשחרר נקודות טריגר בשרירי הלעיסה כאשר הן משחזרות את הכאב.
כירופרקטיקה וטיפול בצוואר
בגישה הכירופרקטית ניתן להשתמש במוביליזציות ובמקרים מתאימים גם במניפולציות של חוליות צוואריות. הבחירה צריכה להיעשות לאחר בדיקה ובהתחשב בסוג כאב הראש, בגיל, במחלות הרקע ובגורמי סיכון.
קינסיולוגיה - חיפוש המקור
בגישה הקינסיולוגית אפשר להשתמש ברעיון של ריבוע הבריאות: מבנה, ביוכימיה, נפש ואנרגיה. המטרה היא לשאול מאיזה תחום מגיע הגירוי שממשיך להעמיס על המערכת.
בצד המבני ניתן לבדוק שרירים, גידים, מפרקים, פאשיה, לסת וצוואר. בצד הביוכימי בוחנים גורמים תזונתיים ומטבוליים כאשר יש לכך בסיס. בצד הנפשי בודקים את הקשר למתח ולעומס, ובצד האנרגטי ניתן לשלב את המודל של הרפואה הסינית.
בדיקת השריר משמשת כחלק מהמודל הקינסיולוגי לחיפוש אחר שינוי בתגובה. היא אינה מחליפה אבחון רפואי של כאב ראש.
מתי עוצרים ומבררים?
לא כל סחרחורת היא ורטיגו
"סחרחורת" יכולה לתאר תחושות שונות. ההבחנה ביניהן היא חלק מרכזי באבחנה.
ורטיגו
תחושת סיבוב או תנועה. בין הסיבות: BPPV, דלקת עצב וסטיבולרי, מחלת מנייר, מיגרנה וסטיבולרית וגם מחלות מרכזיות.
חוסר יציבות
יכול לנבוע ממערכת וסטיבולרית, ראייה, פרופריוספציה, נוירופתיה, תרופות או בעיה נוירולוגית.
תחושת עילפון
מכוונת יותר ללחץ דם, קצב לב, התייבשות, תרופות וסיבות קרדיווסקולריות או מטבוליות.
BPPV - כשהאוטוקוניה מגיעה לתעלה הלא נכונה
BPPV הוא ורטיגו תנוחתי התקפי שפיר. חלקיקי סידן זעירים - אוטוקוניה - משתחררים ממקומם ונכנסים לאחת התעלות החצי-קשתיות. תנועת הראש גורמת לתנועה לא תקינה של החלקיקים ולמסר שגוי של תנועה.
האבחנה נעשית באמצעות תמרוני תנוחה והסתכלות על הניסטגמוס, לדוגמה דיקס-הולפייק כאשר חושדים בתעלה האחורית.
פיזיותרפיסט וסטיבולרי יכול לבצע אבחון תפקודי, תמרוני החזרה ולטפל בחוסר יציבות שנותר לאחר האירוע.
פיזיותרפיה ושיקום וסטיבולרי
המערכת הווסטיבולרית אינה פועלת לבדה. המוח משלב מידע מהאוזן הפנימית, מהעיניים ומהפרופריוספציה של הגוף.
ייצוב מבט
תרגילים שמאמנים שמירה על מטרה חזותית בזמן תנועות ראש ומשפרים את תפקוד הרפלקס הווסטיבולו-אוקולרי.
הסתגלות והתרגלות
חשיפה מבוקרת לתנועות שמעוררות תסמינים יכולה לעזור למוח להפחית תגובה מוגזמת ולפתח פיצוי.
שיווי משקל והליכה
תרגול בתנאים משתנים מאמן את המוח לבחור ולשקלל נכון מידע חזותי, וסטיבולרי ותחושתי.
טינטון - צליל ללא מקור חיצוני
טינטון הוא תפיסה של צליל ללא מקור קול חיצוני. הוא יכול להישמע כצפצוף, זמזום, שריקה או רעש אחר.
סיבות והקשרים שכיחים כוללים ירידת שמיעה, חשיפה לרעש, מחלות אוזן, תרופות מסוימות ומחלת מנייר. לעיתים קיים גם מרכיב סומטוסנסורי: תנועת הלסת, הצוואר או כיווץ שרירים משנים את הצליל.
טינטון וסחרחורת - הסתכלות אוסטאופתית
לאחר בירור רפואי מתאים אפשר לבדוק האם קיים מרכיב מכני שמשפיע על התסמין, במיוחד כאשר תנועת צוואר או לסת משנה אותו.
הבדיקה האוסטאופתית יכולה לכלול את מפרקי הלסת, שרירי הלעיסה, הצוואר, בסיס הגולגולת, עצם הרקה והאזור הפטרוזי - "הפירמידה" שבה נמצאים מבני האוזן הפנימית.
באוסטאופתיה קיימים גם מודלים המתייחסים למתח בדורה ולקשרים מכניים בבסיס הגולגולת. אלו מודלים טיפוליים; אין כיום בסיס מספיק לקבוע שמתיחה של הדורה או "מתח בפירמידה" הם גורם מוכח לטינטון.
קינסיולוגיה - מאיזה צד של ריבוע הבריאות?
במודל המורחב של ריבוע הבריאות מסתכלים על ארבעה תחומים: מבנה, ביוכימיה, נפש ואנרגיה.
השאלה היא האם קיים קלט חזק או לא מאוזן שמגיע למערכת העצבים ומשבש את האינטגרציה בין המערכת הווסטיבולרית, הראייה והפרופריוספציה.
כלים אפשריים בגישה המשלימה יכולים לכלול טיפול ידני אוסטאופתי או כירופרקטי, תרגול, דיקור והתייחסות תזונתית כאשר קיימת אינדיקציה. בדיקת שריר אינה תחליף לאבחון של מחלה נוירולוגית או מחלת אוזן.
טינטון וסחרחורת לפי הרפואה הסינית
ברפואה הסינית אין אבחנה אחת לכל טינטון או לכל סחרחורת. בונים אבחנת דפוס לפי מכלול הסימנים, הלשון, הדופק וההיסטוריה.
באופן מסורתי האוזניים מקושרות במיוחד למערכת הכליות. בדפוסים אחרים עשויים להיות מעורבים הכבד וכיס המרה. בסחרחורת מתוארים גם דפוסים של עליית יאנג הכבד, ליחה-לחות וחסר.
לכן אין "נקודת דיקור אחת לטינטון" או "נקודה אחת לסחרחורת". טיפול ספציפי צריך להיעשות על ידי מטפל מוסמך לאחר אבחון מתאים.
P-DTR - טראומה ראשונית, רצפטורים ופיצוי
לפי מודל P-DTR מחפשים האם קיימת טראומה ראשונית שהשאירה קלט רצפטורי לא תקין, ואיזה קלט משני נוצר כפיצוי.
באמצעות שריר מבחן בודקים כיצד הפעלה, כיסוי או גירוי של שדות רצפטוריים שונים משנה את התגובה הנוירו-מוסקולרית.
לאחר זיהוי הזוג לפי כללי השיטה מבוצעים גירויים רצפטוריים, ובחלק מהפרוטוקולים נעשה שימוש בגירוי רפלקסים גידיים במטרה לשנות את דפוס התגובה שנמצא בבדיקה.
מתי לא מטפלים לפני בירור?
כאב ראש חדש או חריג
במיוחד לאחר טראומה, עם חום, סימנים נוירולוגיים, בהריון/אחרי לידה, בדיכוי חיסוני או כאשר אופי הכאב השתנה באופן משמעותי.
סחרחורת חריפה עם סימנים נוירולוגיים
חולשה, הפרעת דיבור, כפל ראייה, אטקסיה קשה או סימנים מרכזיים אחרים מעלים חשד למקור נוירולוגי ודורשים בירור דחוף.
ירידת שמיעה פתאומית
ירידה פתאומית בשמיעה, במיוחד באוזן אחת, דורשת הערכה רפואית דחופה.
טינטון פועם או חד-צדדי
מצדיק בירור מסודר כדי לשלול גורם אוזני, עצבי או כלי-דמי בהתאם למאפיינים.

