ד״ר ראובן בילצ׳ינסקי

מערכת כלי דם אחת, מחלות שונות? המנגיומה של הכבד, תעוקת פרינצמטאל ולחץ דם לבילי — מבט של רופא מטפל מטופל אחד שלי סובל מצירוף יוצא דופן: תעוקת פרינצמטאל, לחץ דם לבילי והמנגיומה גדולה בכבד, כ־10×12 ס״מ. שלוש אבחנות, שלוש התמחויות — ומערכת אנטומית אחת: כלי הדם. לא ידוע על קשר ישיר בין המנגיומה כבדית לתעוקה ואזוספסטית. השאלה שמעניינת אותי כרופא מטפל היא אחרת: האם אצל אדם מסוים שלוש התופעות יכולות לבטא נטייה רחבה יותר להפרעה בוויסות מערכת כלי הדם? והשאלה המעשית יותר: אם קיימת הפרעה כזאת — על מה אפשר להשפיע? האנדותל פרינצמטאל המנגיומה טיפול Rho-kinase NO ותזונה מערכת אוטונומית אוסטאופתיה קינזיולוגיה רפואה סינית האנדותל: האיבר שנמצא בכל כלי דם האנדותל אינו רק הציפוי הפנימי של כלי הדם. הוא מערכת פעילה המווסתת הרחבה וכיווץ, דלקת, קרישה, חדירות ויצירת כלי דם. אחד המתווכים המרכזיים שלו הוא NO – תחמוצת החנקן, הגורמת להרפיית השריר החלק בדופן כלי הדם. מולה פועלים מנגנונים מכווצים, בהם אנדותלין ומסלולים המגבירים את רגישות השריר החלק לסידן. כאשר האיזון מש...

כשהתנועה הפכה לטיפול השיקום שמתחיל בצלחת האדם: האנס דרייר — הפיזיותרפיסט שחיפש מדוע השריר נעלם אחרי הניתוח הרעיון: תרגיל נותן לשריר את האות להיבנות. תזונה מספקת לו את חומרי הבנייה. האדם מאחורי הרעיון האנס דרייר התחיל את דרכו כפיזיותרפיסט. הוא סיים לימודי פיזיותרפיה באוניברסיטת קליפורניה סטייט בלונג ביץ' ב־1998 ועבד עם מטופלים. בחדר הטיפולים הוא הכיר היטב את הסיפור הרגיל: ניתוח מצליח, הפצע מחלים, המטופל מתחיל ללכת — ובכל זאת הרגל חלשה. משהו בתמונה הזאת לא הסתדר לו. אחרי החלפת מפרק ברך אפשר היה לראות כיצד שריר הארבע־ראשי מאבד מנפחו במהירות. לא מדובר רק בחוסר נוחות או בירידה זמנית בכוח. בתוך זמן קצר הרגל עצמה משתנה. דרייר רצה להבין מה קורה בתוך השריר בזמן הזה. הוא עזב בהדרגה את חדר הטיפולים לטובת המעבדה, השלים דוקטורט בביוקינזיולוגיה באוניברסיטת דרום קליפורניה, ובהמשך השתלם בחקר חילוף החומרים של השריר באוניברסיט...

מאה ושלושים שנה של רעיונות בשיקום אנשים, ניסויים ורעיונות ששינו את ההתעמלות השיקומית 1894 — מגלים שאימון של צד אחד יכול להשפיע גם על הצד השני. 1966 — מגלים כמה מהר חוסר תנועה מחליש אפילו גוף צעיר ובריא. שנות ה־90 — מראה פשוטה מדגימה עד כמה המוח עצמו יכול להיות יעד לשיקום. 1998 — עומס מתחיל להפוך מאויב של גיד פצוע לכלי טיפולי. המאה ה־21 — תנועה מוקדמת, תרגול בדמיון, שיקום לפני ניתוח והתאמת העומס מרחיבים את משמעות המילה "שיקום". מאחורי כל אחד מהרעיונות האלה עומדים אנשים, ניסויים ולעיתים תוצאות שאיש לא ציפה להן. זה הסיפור של המאמר הזה. 1 1894 Edward Wheeler Scripture · Theodate L. Smith היד שלא התאמנה — השתפרה 1894 — אימון של יד אחת הוביל לשיפור גם ביד שלא התאמנה. במעבדה של אוניברסיטת ייל השתתפו בניסוי שתי נשים שהיו גם שותפות לכתיבת המאמר: Theodate Smith ו־Emily Brown. Brown אימנה כוח ביד אחת במשך תשעה ימים; Smith התאמנה במשך עשרה ימים במשימת דיוק ביד אחת. כצפוי, היד שהתאמנה השתפרה. ההפתעה הייתה שגם היד הנגדית, שלא התאמנה, השת...

מחשבות של רופא על בריאות, תנועה ואריכות ימים אורח חיים בריא הוא רעיון עתיק. אולי הגיע הזמן להבין אותו מחדש אנחנו רגילים לדבר על אורח חיים בריא כרשימת הוראות: לא לעשן, לאכול נכון, לזוז, לישון. אבל ככל שקראתי על ההיסטוריה של הרפואה, גיליתי סיפור הרבה יותר מעניין. במשך אלפי שנים בני אדם שאלו כמעט את אותה שאלה שאנחנו שואלים היום: איך לחיות כך שהגוף ימשיך לשרת אותנו גם בעוד שנים? יש בי לפעמים אי־נוחות מהאופן שבו אנחנו מדברים על בריאות. מצד אחד, כולנו יודעים פחות או יותר מה כדאי לעשות. מצד שני, עצם המילים „אורח חיים בריא” מעוררות אצל לא מעט אנשים התנגדות. הן נשמעות כמו משטר, כמו ויתור על הנאה, או כמו עוד רשימת מטלות שמישהו מבחוץ מטיל עלינו. אני מבין את ההתנגדות הזאת. תרבות שלמה נבנתה סביב אוכל מופרז, לילות בלי שינה, ישיבה ממושכת, עישון והרעיון המוזר שלפעמים דווקא היכולת להזיק לעצמך היא ביטוי לחופש. אדם עשוי לעשות משהו שהוא יודע שאינו טוב לו כמעט כדי להוכיח לעצמו שהוא יכול. יש בזה, במרחק גדול כמובן, משהו שמזכיר לי את המרד של רסקולניקוב אצל דוסטויבסקי: הרצון לחצות גבול מפני שהגבו...