קינסיולוגיה
קינסיולוגיה יישומית - לבדוק איך הגוף מגיב
בקינסיולוגיה יישומית בדיקת השריר אינה רק מדידה של כוח. משתמשים בה כדי לבחון כיצד היחידה הנוירו-מוסקולרית מגיבה לעומס, לשינוי מנח או לגירוי נוסף, ומתוך השינוי בתגובה מנסים להבין קשרים בתוך המערכת.
איך עובדת בדיקת השריר?
העמדה, כיווץ איזומטרי, תוספת עומס ותגובת יחידת השריר והגיד.
לפתיחת החלון ← ⌁רפלקס המתיחה והפרופריוספציה
כישור השריר, קולטני הגיד, חוט השדרה והתגובה לעומס פתאומי.
להעמקה ← △משולש הבריאות
המודל המקורי של גודהרט: מבנה, ביוכימיה ונפש - וכל צד משפיע על האחרים.
לפתיחת החלון ← □ריבוע הבריאות
הרחבה מאוחרת של הרעיון: מבנה, ביוכימיה, נפש ואנרגיה.
לפתיחת החלון ← ＋אתגר ובדיקה חוזרת
משנים משהו במערכת ובודקים האם תגובת השריר משתנה.
לפתיחת החלון ← ◎לוקליזציה טיפולית
מגע באזור מסוים ובדיקה מחדש של תגובת השריר כחלק מתהליך החשיבה.
לפתיחת החלון ← ◉ג'ורג' גודהרט
מי פיתח את הקינסיולוגיה היישומית ואיך נולד הרעיון של בדיקת תגובת שריר.
לפתיחת החלון ← ≋מה מבוסס ומה שנוי במחלוקת?
להפריד בין פיזיולוגיה מוכרת לבין פרשנויות רחבות יותר של בדיקת השריר.
לפתיחת החלון ←הטקסט המלא של ההסברים בעמוד
איך עובדת בדיקת השריר?
בדיקת השריר מתחילה בכך שהבוחן מביא את הגפה ואת השריר לעמדת בדיקה מוגדרת. המטרה היא להציב את השריר בתנוחה שבה ניתן להעריך את התגובה שלו בצורה עקבית ככל האפשר.
בשלב הבא המטופל מתבקש להפעיל את השריר באופן איזומטרי נגד התנגדות ידו של הבוחן. כלומר, השריר מייצר כוח אך כמעט ללא תנועה במפרק.
במצב הזה יחידת השריר והגיד נמצאת תחת מתח, ומנגנוני הפרופריוספציה מקבלים מידע על אורך השריר, המתח והעומס.
כאשר התגובה יציבה, הגפה נשארת כמעט באותה עמדה. כאשר מופיעה תגובה היפוטונית, ניתן לראות ירידה חדה ביכולת להחזיק את התנוחה - לעיתים כ"נפילה" קצרה של היד או הרגל תחת הלחץ.
לכן הבדיקה אינה רק מדידה של כוח. היא בוחנת כיצד המערכת מגיבה לתוספת עומס.
רפלקס המתיחה והמשוב של יחידת השריר-גיד
כאשר מוסיפים עומס לשריר שכבר נמצא בכיווץ איזומטרי, משתנים האורך והמתח ביחידת השריר-גיד.
המערכת כוללת את השריר, הגיד, כישורי השריר, קולטני המתח בגיד, קולטנים במפרקים והבקרה של מערכת העצבים.
הרכיב של מתיחת השריר מפעיל מנגנוני משוב הדומים בעיקרון הבסיסי לרפלקס המתיחה שנבדק בבדיקה נוירולוגית באמצעות פטיש רפלקסים. ברפלקס הפיקה, לדוגמה, מכה על הגיד גורמת למתיחה מהירה של השריר ולתגובה רפלקסיבית של כיווץ.
משולש הבריאות של גודהרט
גודהרט תיאר את האדם באמצעות משולש שבו שלושה מרכיבים מרכזיים: מבנה, ביוכימיה ונפש.
מבנה
מפרקים, שרירים, גידים, יציבה, תנועה והקשרים המכניים בין חלקי הגוף. אוסטאופתיה בוחנת חלק מהקשרים האלה באמצעות מישוש ותנועה.
ביוכימיה
תזונה, חילוף חומרים, חסרים, הורמונים והסביבה הכימית שבה הגוף פועל.
נפש
מתח, רגשות, עומס נפשי והאופן שבו הם משפיעים על נשימה, טונוס, שינה ותפקוד.
ריבוע הבריאות - מבנה, ביוכימיה, נפש ואנרגיה
בגרסאות מאוחרות יותר של דרך החשיבה הזו נוסף ממד רביעי: אנרגיה.
המושג מתייחס בעיקר לעולם שממנו הקינסיולוגיה שאבה חלק מהכלים שלה - המרידיאנים, נקודות הדיקור ותפיסות מהרפואה הסינית.
חשוב לזכור שהצלע האנרגטית היא הרחבה מאוחרת של המודל ואינה חלק ממשולש הבריאות המקורי של גודהרט.
אתגר ובדיקה חוזרת
אחד העקרונות החשובים בקינסיולוגיה הוא לבצע בדיקה, להוסיף למערכת שינוי מוגדר, ואז לבדוק שוב.
השינוי יכול להיות מנח, מתיחה, מגע באזור מסוים או גירוי אחר. לאחר מכן חוזרים לאותו שריר ובודקים האם תגובת ההחזקה השתנתה.
הבדיקה החוזרת חשובה משום שהיא מנסה להפוך את התהליך להשוואתי: לפני השינוי ואחריו.
לוקליזציה טיפולית
בלוקליזציה טיפולית המטופל נוגע באזור מסוים בגופו, או שהמטפל מגרה אזור מוגדר, ולאחר מכן חוזרים על בדיקת השריר.
שינוי בתגובה משמש בגישת הקינסיולוגיה כרמז אפשרי לכך שהאזור שנבדק קשור לדפוס שאותו מנסים להבין.
ג'ורג' גודהרט והולדת הקינסיולוגיה היישומית
דוקטור ג'ורג' גודהרט היה כירופרקט אמריקאי שפיתח את הקינסיולוגיה היישומית בשנות השישים.
הוא התעניין בקשר שבין תפקוד השרירים לבין יציבה, מפרקים ומערכות נוספות, ובהדרגה הרחיב את בדיקת השריר מכלי שמודד כוח לכלי שמשמש לבדיקת תגובת המערכת לשינויים שונים.
מתוך העבודה הזאת התפתחו הרעיונות של משולש הבריאות, אתגר, לוקליזציה טיפולית ושילוב של כלים מתחומי טיפול שונים.
מה מבוסס היטב ומה עדיין שנוי במחלוקת?
הפיזיולוגיה של כישורי השריר, רפלקס המתיחה, קולטני הגיד, פרופריוספציה ובקרה נוירו-מוסקולרית מוכרת היטב. ב־P-DTR נעשה שימוש במסגרת טיפולית אחרת המתמקדת גם היא בתגובת מערכת העצבים לגירויים.
גם בדיקת שריר ידנית משמשת ברפואה ובשיקום להערכת כוח ותפקוד.
לכן נכון להפריד בין המנגנון הפיזיולוגי הידוע לבין הפרשנות הקינסיולוגית שניתנת לתוצאה.