מתיחת הקשת לימין ולשמאל כמו בירי בנשר
כרטיס תרגיל — 18. מתיחת הקשת לימין ולשמאל כמו בירי בנשר (Drawing the Bow to Shoot the Eagle)
רעיון התרגיל
המשקל עובר לעמידה רחבה והידיים נפתחות לשני כיוונים.
הגו מסתובב והמבט פונה ליד המובילה.
שומרים על גב ארוך ועל מאמץ מתון.
הוראות ביצוע
התיאור הוא לצד שמאל. העבירו את המשקל לרגל ימין, צעדו עם רגל שמאל הצידה לפיסוק רחב, והישארו רגע כשהברכיים כמעט ישרות. העלו את שתי הידיים והצליבו אותן בשורשי כפות הידיים מול החזה, בגובה אמצע החזה. יד שמאל מבחוץ ויד ימין מבפנים, וכפות הידיים פונות אליכם. הורידו מעט את המרפקים וקרבו מעט את הידיים לגוף. יד ימין מקבלת צורת טופר. ביד שמאל האגודל והאצבע המורה נפתחים ומתרחקים זה מזה, כמו זווית פתוחה, ושלוש האצבעות האחרות כפופות בשני הפרקים העליונים. כופפו לאט את הברכיים ושקעו לעמידת סוס; האגן באמצע, והגב זקוף. באותו זמן יד שמאל נדחפת לשמאל, שורש כף היד בגובה הכתף וקצות האצבעות פונים מעלה. הטופר של יד ימין נמשך לימין, אל מול הכתף הימנית, כשהמרפק מוביל את המשיכה. סובבו את הראש שמאלה, ושלחו את המבט לכיוון היד הדוחפת, אל נקודה רחוקה מעבר לה; היד נשארת בראייה ההיקפית. הכתפיים נמוכות, והמרפק המושט אינו נעול. כדי לחזור, העבירו את המשקל לימין ויישרו מעט את ברך שמאל. יד ימין נפתחת ועולה בקשת לימין, עד גובה הכתף, ויד שמאל נפתחת. אחר כך אספו את רגל שמאל, ושתי הידיים יורדות מן הצדדים אל מול הבטן התחתונה, כפות הידיים פונות מעלה. בצעו את הצד השני בהיפוך. מי שקשה לו לשקוע, נשאר בעמידת סוס גבוהה.
גרסת ישיבה
בישיבה נשמרים הידיים, השכמות והמבט. מה שמצטמצם הוא עמידת הסוס.
כוונת אחדות
כוונת אחדות 1: מתח שמחבר
יד אחת מחזיקה את הקשת, והשנייה מותחת את המיתר. הן נמשכות לכיוונים מנוגדים, ובכל זאת ביניהן מתח אחד.
ההפכים בתוכי לא חייבים לפרק אותי. כשהם מחוברים, המתח ביניהם הוא מה שיוצר כוח. בלי המיתר אין קשת, ובלי הקשת אין מיתר.
כשהידיים נפתחות לצדדים, הרגישו את המתח שנוצר ביניהן, דרך השכמות ולאורך הגב. אל תשחררו אותו ואל תגבירו אותו. הרגישו איך שני הכיוונים יוצרים כוח אחד.
משפט מפתח:
שני כיוונים מנוגדים, מתח אחד. ההפכים שבי יוצרים יחד כוח.
כוונת אחדות 2: לכוון בלי לירות
המבט והכוונה נשלחים רחוק, אל מטרה. הקשת מתוחה, והכול מוכן. אבל החץ לא משתחרר.
יש כוונה ברורה, בלי צורך להשיג, לפגוע או לנצח. אפשר לדעת לאן אני מכוון, ולהישאר במקום, רגוע ונוכח.
כשהמבט נשלח לכיוון היד המושטת, בחרו מטרה רחוקה. כוונו אליה את כל תשומת הלב. ואז, במקום לשחרר, הישארו לרגע בכוונה עצמה, בלי לרצות דבר.
משפט מפתח:
אני מכוון, ולא יורה. הכוונה עצמה מספיקה.
כוונת אחדות 3: המבט אל הרחוק
הקשב נשלח מעבר למרחק, אל משהו או מישהו רחוק. והרגליים נשארות נטועות בעמידה הרחבה, יציבות, כאן.
אפשר להיות מחובר למה שרחוק בלי לעזוב את המקום שלי. הקשר בין רחוקים לא דורש לקרב אותם. הוא דורש רק מבט פתוח ושורשים יציבים.
כשהמבט נשלח רחוק, חשבו על מישהו או משהו שנמצא הרחק מכם. שלחו אליו את הקשב. באותו זמן הרגישו את כפות הרגליים, את העמידה הרחבה ואת הקרקע. החזיקו את שניהם: הרחוק במבט, והקרוב ברגליים.
משפט מפתח:
המבט שלי מגיע רחוק, והרגליים שלי נשארות כאן. אני מחובר לרחוק בלי לעזוב את עצמי.
הערת מקור (לשלושתן): הכוונות האלה הן דרך ההתבוננות שלי. בתרגיל המסורתי, השני בסדרת "שמונת חלקי רקמת המשי", עומדים בעמידה רחבה, הידיים נפתחות לצדדים בתפקידים שונים כמו קשת ומיתר, והמבט מכוון לכיוון היד המושטת.