מחט בקרקעית הים
כרטיס תרגיל — 13. מחט בקרקעית הים (Needle at Sea Bottom)
רעיון התרגיל
המשקל עובר לרגל האחורית לפני הירידה.
הגו מתכופף מן הירכיים והציר נשאר מאורגן.
עולים דרך הרגליים, בלי למשוך מהגב.
הוראות ביצוע
ללימוד מבודד, עמדו כשרגל שמאל לפנים ורגל ימין מאחור, בפיסוק נוח. העבירו את רוב המשקל לרגל האחורית. רגל שמאל נשארת קלה ונוגעת בקרקע רק בקדמת כף הרגל. יד ימין שוקעת, עולה אל צד האוזן הימנית, ואז יורדת באלכסון קדימה ומטה, כאילו היא מחפשת נקודה לפני כף הרגל הקדמית. אצבעות יד ימין מצביעות קדימה ומטה. יד שמאל עוברת לפני הברך ונחה ליד הירך, וכף היד פונה מטה. יחד עם ירידת היד, הטו את הגו קדימה ממפרקי הירך. הגב והעורף נשארים ארוכים, והגו מסתובב רק מעט, לפי הצורך. המבט יורד עם הגו אל הקרקע שלפניכם, והיד היורדת נמצאת בראייה ההיקפית. אל תניחו לראש לצנוח. רדו רק עד המקום שבו הרגל האחורית יציבה והגב מאורגן. התרוממו דרך הירכיים, וחזרו לעמידה.
גרסת ישיבה
בישיבה אפשר לתרגל את ירידת היד ואת הטיית הגו ממפרקי הירך, כשעמוד השדרה ארוך. מה שאובד הוא עמידת הריק והעברת המשקל לרגל האחורית.
כוונת אחדות
כרטיס תרגיל — 13. מחט בקרקעית הים (Needle at Sea Bottom)
רעיון התרגיל
המשקל עובר לרגל האחורית לפני הירידה.
הגו מתכופף מן הירכיים והציר נשאר מאורגן.
עולים דרך הרגליים, בלי למשוך מהגב.
הוראות ביצוע
ללימוד מבודד, עמדו כשרגל שמאל לפנים ורגל ימין מאחור, בפיסוק נוח. העבירו את רוב המשקל לרגל האחורית. רגל שמאל נשארת קלה ונוגעת בקרקע רק בקדמת כף הרגל. יד ימין שוקעת, עולה אל צד האוזן הימנית, ואז יורדת באלכסון קדימה ומטה, כאילו היא מחפשת נקודה לפני כף הרגל הקדמית. אצבעות יד ימין מצביעות קדימה ומטה. יד שמאל עוברת לפני הברך ונחה ליד הירך, וכף היד פונה מטה. יחד עם ירידת היד, הטו את הגו קדימה ממפרקי הירך. הגב והעורף נשארים ארוכים, והגו מסתובב רק מעט, לפי הצורך. המבט יורד עם הגו אל הקרקע שלפניכם, והיד היורדת נמצאת בראייה ההיקפית. אל תניחו לראש לצנוח. רדו רק עד המקום שבו הרגל האחורית יציבה והגב מאורגן. התרוממו דרך הירכיים, וחזרו לעמידה.
גרסת ישיבה
בישיבה אפשר לתרגל את ירידת היד ואת הטיית הגו ממפרקי הירך, כשעמוד השדרה ארוך. מה שאובד הוא עמידת הריק והעברת המשקל לרגל האחורית.
כוונת אחדות
כוונת אחדות 1: מתחת לפני המים
כשמביטים אל הים, פני המים הם מראה: רואים בהם השתקפות של השמים, של הסביבה, ולפעמים גם של עצמנו.
המחט לא נעצרת בהשתקפות. היד יורדת דרך פני המים, מתחת לתמונה, אל הקרקעית. מה שנמצא שם לא נראה מלמעלה. אפשר רק לרדת אליו.
בזמן הירידה הרגל האחורית נשארת מחוברת לקרקע ונושאת את הגוף. בזכותה אפשר לרדת לעומק בלי לאבד את עצמי.
כשהגו נוטה קדימה והמבט יורד אל הקרקע, דמיינו פני מים שקטים לפניכם. שימו לב להשתקפות, ואז תנו ליד לרדת דרכה, מתחת לפני המים. הרגישו באותו זמן את הרגל האחורית, העוגן שלכם.
משפט מפתח:
ההשתקפות נמצאת על פני המים. המחט יורדת מתחתיה, והרגל האחורית שומרת עליי.
כוונת אחדות 2: מההקשבה אל העומק
לפני שהיד יורדת, היא עולה לצד האוזן. זה רגע של הקשבה: לעצור, לשמוע מה עולה מבפנים.
רק אחר כך היד יורדת קדימה ומטה. מה שנשמע בהקשבה לא נשאר ליד הראש. הוא יורד אל הגוף, אל הקרקע, אל העולם.
בעגור הלבן המראה נשארת לצד הראש ואין צורך להביט בה. כאן היד לא נשארת שם. היא לוקחת את מה ששמעה ומורידה אותו אל העומק.
כשהיד עולה לצד האוזן, עצרו לרגע והקשיבו פנימה, בלי לחפש משהו מסוים. כשהיד יורדת, תנו למה ששמעתם לרדת איתה, דרך הגוף ואל הקרקע.
משפט מפתח:
קודם להקשיב, אחר כך לרדת. מה שנשמע ליד הראש מגיע אל העומק.
כוונת אחדות 3: קידה בלי לאבד את עצמי
ההתכופפות מן הירכיים היא סוג של קידה: הגוף יורד אל האדמה, מתקרב אליה ומכבד אותה.
אבל זו קידה בלי קריסה. הגב נשאר ארוך, הראש ממשיך את קו הגב, והציר נשאר שלם. אני מתכופף, ואני עדיין אני.
אפשר להיות צנוע בלי להתקפל, ולהתקרב אל העולם בלי לאבד את הציר שלי.
כשהגו נוטה קדימה, חשבו על קידה ולא על כפיפה. שמרו על אורך הגב מן האגן ועד הקודקוד. הרגישו שהגוף יורד כיחידה אחת, ושבסוף התנועה הוא מתיישר שוב, שלם.
משפט מפתח:
אני מתכופף אל האדמה, והציר שלי נשאר שלם.
הערת מקור (לשלושתן): הכוונות האלה הן דרך ההתבוננות שלי. בתרגיל המסורתי עצמו הגוף נוטה קדימה מן הירכיים כשהגב ארוך, רוב המשקל נמצא ברגל האחורית, הרגל הקדמית ריקה, והיד עולה לצד האוזן ויורדת קדימה ומטה.
כשמביטים אל הים, פני המים הם מראה: רואים בהם השתקפות של השמים, של הסביבה, ולפעמים גם של עצמנו.
המחט לא נעצרת בהשתקפות. היד יורדת דרך פני המים, מתחת לתמונה, אל הקרקעית. מה שנמצא שם לא נראה מלמעלה. אפשר רק לרדת אליו.
בזמן הירידה הרגל האחורית נשארת מחוברת לקרקע ונושאת את הגוף. בזכותה אפשר לרדת לעומק בלי לאבד את עצמי.
כשהגו נוטה קדימה והמבט יורד אל הקרקע, דמיינו פני מים שקטים לפניכם. שימו לב להשתקפות, ואז תנו ליד לרדת דרכה, מתחת לפני המים. הרגישו באותו זמן את הרגל האחורית, העוגן שלכם.
משפט מפתח:
ההשתקפות נמצאת על פני המים. המחט יורדת מתחתיה, והרגל האחורית שומרת עליי.
כוונת אחדות 2: מההקשבה אל העומק
לפני שהיד יורדת, היא עולה לצד האוזן. זה רגע של הקשבה: לעצור, לשמוע מה עולה מבפנים.
רק אחר כך היד יורדת קדימה ומטה. מה שנשמע בהקשבה לא נשאר ליד הראש. הוא יורד אל הגוף, אל הקרקע, אל העולם.
בעגור הלבן המראה נשארת לצד הראש ואין צורך להביט בה. כאן היד לא נשארת שם. היא לוקחת את מה ששמעה ומורידה אותו אל העומק.
כשהיד עולה לצד האוזן, עצרו לרגע והקשיבו פנימה, בלי לחפש משהו מסוים. כשהיד יורדת, תנו למה ששמעתם לרדת איתה, דרך הגוף ואל הקרקע.
משפט מפתח:
קודם להקשיב, אחר כך לרדת. מה שנשמע ליד הראש מגיע אל העומק.
כוונת אחדות 3: קידה בלי לאבד את עצמי
ההתכופפות מן הירכיים היא סוג של קידה: הגוף יורד אל האדמה, מתקרב אליה ומכבד אותה.
אבל זו קידה בלי קריסה. הגב נשאר ארוך, הראש ממשיך את קו הגב, והציר נשאר שלם. אני מתכופף, ואני עדיין אני.
אפשר להיות צנוע בלי להתקפל, ולהתקרב אל העולם בלי לאבד את הציר שלי.
כשהגו נוטה קדימה, חשבו על קידה ולא על כפיפה. שמרו על אורך הגב מן האגן ועד הקודקוד. הרגישו שהגוף יורד כיחידה אחת, ושבסוף התנועה הוא מתיישר שוב, שלם.
משפט מפתח:
אני מתכופף אל האדמה, והציר שלי נשאר שלם.
הערת מקור (לשלושתן): הכוונות האלה הן דרך ההתבוננות שלי. בתרגיל המסורתי עצמו הגוף נוטה קדימה מן הירכיים כשהגב ארוך, רוב המשקל נמצא ברגל האחורית, הרגל הקדמית ריקה, והיד עולה לצד האוזן ויורדת קדימה ומטה.