לחיצה
כרטיס תרגיל — 12. לחיצה (ג׳י) (Press)
רעיון התרגיל
שתי הידיים פועלות כיחידה אחת.
היד האחורית תומכת בקדמית בזמן שהמרכז מניע את הלחיצה.
הזרועות מעוגלות והכתפיים רכות.
הוראות ביצוע
התחילו מתנוחת הסיום של הגלגול לאחור, כשהמשקל על הרגל האחורית. סובבו את הגו בחזרה קדימה. אמת ימין מעוגלת מול החזה, וכף היד פונה אליכם. הצמידו את כף יד שמאל לצד הפנימי של שורש כף יד ימין, כך ששתי הזרועות יוצרות מבנה אחד. המרפקים כפופים, והכתפיים משוחררות. דחפו מן הקרקע, והעבירו משקל בהדרגה לרגל הקדמית. האגן והגו מתקדמים יחד, והידיים נעות לפנים עד גובה הכתף. הזרועות נשארות מעוגלות, והמרפקים אינם מתיישרים עד הסוף. הראש והצוואר מאוזנים עם הגו, והברך הקדמית פונה לכיוון כף הרגל. המבט פונה לכיוון הלחיצה, והנשימה חופשית. בסיום חזרו לאחור בשליטה, או המשיכו לחלק הבא ברצף.
גרסת ישיבה
בישיבה נשמרים מבנה הידיים, המרכז והנשימה. מה שמצטמצם הוא העברת הכוח מן הרגליים.
כוונת אחדות
כוונת אחדות 1: שתיים שנעשות אחת
שתי הידיים נפגשות. היד הקדמית מובילה, והיד האחורית נשענת עליה מאחור ותומכת בה. הן כבר לא שתי ידיים נפרדות, אלא מבנה אחד עם כיוון אחד.
גם בתוכי יש חלקים שנוטים לפעול כל אחד לבד: מה שאני מרגיש ומה שאני עושה, מה שאני רוצה ומה שאני יכול. בלחיצה הם נפגשים. אחד מוביל, השני תומך, ויחד הם נעים לאותו כיוון.
כשהידיים מתחברות, הרגישו את המגע ביניהן, את היד האחורית שתומכת ואת היד הקדמית שמובילה. אל תלחצו אחת על השנייה. חפשו את הרגע שבו הן מפסיקות להרגיש כשתיים ומתחילות לנוע כאחת.
משפט מפתח:
שתי ידיים, כיוון אחד. אחת מובילה, השנייה תומכת, ויחד הן שלמות.
כוונת אחדות 2: ישר מתוך המעוגל
בגלגול לאחור קיבלתי והובלתי ברכות, בלי להתנגש. עכשיו, בלחיצה, נולד כיוון ברור קדימה.
הבהירות הזו לא באה מקשיחות. הזרועות נשארות מעוגלות, הכתפיים שוקעות והמרפקים רכים, ובכל זאת יש בתנועה קו ישר של כוונה. אפשר לדעת בדיוק לאן אני הולך, בלי להתקשח בדרך.
בזמן ההתקדמות, שמרו על הזרועות מעוגלות ועל הכתפיים משוחררות. חפשו בתוך העיגול קו ישר אחד: מכף הרגל האחורית, דרך הגו, ועד הידיים. אם הכתפיים מתקשות, הישר הפך לנוקשה. הקטינו את התנועה ומצאו אותו שוב בתוך הרכות.
משפט מפתח:
הזרועות מעוגלות, הכוונה ישרה. בהירות בלי נוקשות.
כוונת אחדות 3: לחזור אל העולם
בגלגול לאחור קיבלתי את מה שהגיע מבחוץ, את התנועה של האחר, והכנסתי אותה אליי. הלחיצה היא המשך טבעי: אני אוסף את מה שקיבלתי, מארגן אותו במרכז, ומחזיר אותו אל העולם בכיוון חדש.
זה מחזור של קבלה ונתינה. לא רק לקחת פנימה ולא רק לתת החוצה, אלא תנועה אחת שממשיכה. במקום להתכנס עוד ועוד פנימה, אני חוזר אל העולם.
בסוף הגלגול לאחור, כשהמשקל מאחור, הרגישו את מה שנאסף אל המרכז. ואז, בלי לעצור, תנו לו לצאת שוב קדימה דרך הרגליים, הגו והידיים. הרגישו את המעבר מקבלה לנתינה כתנועה אחת רציפה.
משפט מפתח:
מה שקיבלתי מהעולם אני מחזיר אליו בכיוון חדש.
הערת מקור (לשלושתן): הכוונות האלה הן דרך ההתבוננות שלי. בתרגיל המסורתי עצמו, אחרי הגלגול לאחור, הגוף מתכנס מחדש, שתי הידיים מתחברות למבנה אחד, והכוח עובר קדימה מהרגליים דרך האגן והגו, בלי שהזרועות יקדימו את הגוף. במקורות הקלאסיים מופיע הרעיון "למצוא את הישר בתוך המעוגל".