הדיפה מעוגלת
הדיפה מעוגלת (פנג) (Ward Off)
רעיון התרגיל
הזרוע מתעגלת לפני הגוף ונשענת על תנועת הרגליים והגו.
המרכז מוביל והכתף נשארת רכה.
ההדיפה נוצרת מחיבור הגוף.
הוראות ביצוע
התיאור הוא לצד שמאל. התחילו בעמידה נוחה, כשהמשקל על רגל ימין והידיים מחזיקות "כדור": יד ימין מעליו ויד שמאל מתחתיו. צעדו ברגל שמאל קדימה, והניחו קודם את העקב. העבירו אליה משקל בהדרגה, וסובבו את האגן ואת הגו קדימה. יחד עם המעבר, אמת שמאל עולה בקשת מעוגלת עד גובה הכתף, וכף היד פונה אליכם, כאילו היא תומכת במרחב שלפניה. יד ימין יורדת ונחה לצד הירך הימנית, וכף היד פונה מטה. המרפק רך, הכתף משוחררת, ויש מרווח בין הזרוע לגו. המבט פונה לכיוון התנועה, ואמת שמאל נמצאת בראייה ההיקפית. בסיום רגל שמאל נושאת את רוב המשקל בעמידת קשת, הגב זקוף, והזרוע אינה דוחפת לבדה. בצד השני התפקידים מתחלפים.
גרסת ישיבה
בישיבה אפשר לתרגל את מבנה הזרוע, את מסלול הידיים ואת הסיבוב, אבל בלי הקשר המלא לקרקע דרך הרגליים.
כוונת אחדות
כוונת אחדות 1: המראה הקרובה ללב
הזרוע הקדמית מתעגלת לפני החזה, וכף היד פונה אל הגוף. זו מראה, אבל כל כך קרובה שאין צורך להסתכל בה. מרגישים אותה.
בעגור הלבן המראה נמצאת לצד הראש, ובתרנגול הזהוב מול הפנים. כאן היא צמודה ללב. זו לא תמונה של עצמי אלא נוכחות קרובה, חמה, שנמצאת כל הזמן.
תרגול קצר:
כשהזרוע מתעגלת לפני החזה, הרגישו את כף היד הפונה אליכם. אל תסתכלו בה. הרגישו את המרחב הקטן שבין כף היד לחזה, ואת הנוכחות שבו.
משפט מפתח:
המראה קרובה ללב. לא מסתכלים בה, מרגישים אותה.
כוונת אחדות 2: גבול שמחבק
הזרוע המעוגלת היא גבול, אבל לא קיר. היא יוצרת מרחב ומחזיקה אותו.
כשהעולם מתקרב, הגבול הזה לא קורס פנימה ולא הודף החוצה. הוא פוגש, מקבל ושומר על מרחב. אפשר להיות בקשר ועדיין לשמור על מרחק. המרחק הוא לא ניתוק, הוא התנאי לקשר.
תרגול קצר:
כשהזרוע מתעגלת, הרגישו את המרחב שהיא יוצרת לפני הגוף. דמיינו שמשהו מהעולם מתקרב ונוגע בזרוע. אל תקרסו ואל תדחפו. פשוט הישארו מעוגלים, מחוברים, ושמרו על המרחב.
משפט מפתח:
הגבול שלי לא מרחיק את העולם. הוא מחזיק מרחב שבו אפשר להיפגש.
כוונת אחדות 3: להיתמך כדי לתמוך
התמיכה של הזרוע לא נולדת בזרוע. היא עולה מהקרקע: כף הרגל פוגשת את האדמה, הרגל מעבירה את התמיכה אל האגן, האגן אל הגב, והגב אל הזרוע.
אני יכול לתמוך רק כי משהו תומך בי. מי שמרגיש את הקרקע שמתחתיו יכול להתרחב החוצה בלי להתאמץ.
תרגול קצר:
לפני שהזרוע מתעגלת, הרגישו את כפות הרגליים ואת הקרקע שתומכת בכם. כשהזרוע מתרחבת, תנו לתמיכה לעלות מלמטה דרך הגוף ולהגיע עד הזרוע. אם הכתף מתאמצת, חזרו לכפות הרגליים.
משפט מפתח:
הקרקע תומכת בי, ודרכי התמיכה מתרחבת החוצה.
הערת מקור (לשלושתן): הכוונות האלה הן דרך ההתבוננות שלי. בתרגיל המסורתי עצמו הזרוע יוצרת מבנה מעוגל ואלסטי שמקבל כוח בלי לקרוס ובלי להתקשח, והתמיכה עולה מכף הרגל, דרך הרגליים, האגן והגו, אל הזרוע.